כיני הראש הן מטרד מביך שחוצה מעמדות וגילאים, אך לא גורם לנזקים של ממש לקרקפת. במקרה הגרוע יתפתחו פצעים ויתכן זיהום עור הקרקפת, אך אין סכנה של העברת מחלות. נוכחות הכינה בראשנו מלווה בגרוד עקצוצי הנובע מהפרשת הריר של הכינה. הכינה, שהיא חרק טפילי, ניזונה ממציצת דם על ידי ניקוב עור הראש ארבע חמש פעמים ביום, ויכולה לשרוד מחוץ לראש במשך חמישים וחמש שעות. הריר המופרש הגורם לגרוד, מיועד למנוע את קרישת טיפת הדם שהכינה שאבה. אורכה של הכינה נע בין מילימטר בודד לארבעה מ”מ בהתאם לגילה, וצבעה משתנה לפי כמות הדם שמצוי בתוכה ברגע נתון - אדום אם נצפתה סמוך "לשעת הארוחה" ואפור – אם חלפו מספר שעות מאז.
צבען של ביצי הכינה הוא בהיר ונתן להבחנה בקלות על שיער כהה. הביצים מבריקות ובצורתן הן סגלגלות. את הביצים שמטילה הכינה הבוגרת, היא מדביקה לבסיס השערה, כשלושה מ"מ מן הקרקפת. הכינים בוקעות לאחר כשבעה עד תשעה ימים, אך הקליפה יכולה להשאר במקומה חצי שנה, אם לא הוסרה באחת הדרכים הקיימות להלחם בנגע. הקליפה מתרחקת מעור הקרקפת ככל שהשיערה צומחת.
מרגע בקיעתה של הכינה מן הביצה חולפים בין תשעה לשניים עשר יום עד הפיכתה לבוגרת וכשירה להזדווגות. אורך חייה של הכינה הבוגרת הוא כחודש ימים, שבמהלכן היא מטילה בין אחת לשש ביצים ביום, כך שבחישוב גס מטילה כל כינה במהלך תקופה זו עד כמאה שמונים ביצים.
הכינים מועברות מאדם לאדם בעיקר על ידי מגע של ראש בראש אך גם על ידי שימוש במסרק נגוע או כובע, מגבת וכלי מיטה משותפים. הכינה אמנם יכולה לשרוד מחוץ לראש האדם מעל שתי יממות, אך כושר ההדבקה שלה נחלש עם חלוף השעות. התפרצות גל של כינים אופייני בעיקר בגני ילדים ובכיתות הנמוכות בבתי הספר היסודיים בשל הקירבה הפיזית בה נמצאים הילדים בעת משחק.
איתור הדבקה
יש לפרוש מגבת על כתפי הילד, להבריש קודם את השיער כדי לפרום קשרים ואז לסרק במסרק סמיך מן הקרקפת כלפי מטה במשך כמה דקות. את המסרק יש לנגב ולבדוק אחרי כל משיכה של המסרק. הרטבת השיער תקל את המלאכה. אפשר להעזר בזכוכית מגדלת כדי לשפר את האבחנה. כדי להבדיל בין ביצה חיה לקשקש, הראשונה תשמיע קול התבקעות בעת מעיכה בין שתי אצבעות.
ישנם כיום תכשירים קוטלי כינים בטוחים ויעילים, אך יחד עם זאת יש להקפיד להמנע ממגע עם חלקי פנים וגוף אחרים. השיטה הישנה של שימוש בנפט היא פסולה ומסוכנת.
את התכשיר יש למרוח על שיער יבש ומקץ זמן קצר לחפוף את הראש. בכל מקרה יש לקרוא בהקפדה את הוראות היצרן. אחרי החפיפה יש לסרק את השיער במסרק סמיך ולהמשיך בטיפול לפי ההוראות. ישנן גם תרופות הנלקחות דרך הפה, אך כדאי להתייעץ עם רופא קודם לכך. יש לערוך בדיקות תקופתיות למנוע חזרתן של הכינים. במקרה של הישנות הנגע יש לשקול החלפת הטיפול, כיוון שיש לדעת כי כינים מפתחות חסינות לחומר הקוטל.
שיטה חדשה שפותחה מבוססת על הרעיון של חיסול הכינה באמצעות אטימתה במעטפת סבון מיוחד. את הסבון מושחים על השיער ומייבשים אותו במייבש שיער וממתינים מספר שעות במהלכן הכינה הכלואה "נחנקת". יש לחזור על הפעולה כל עשרה ימים פעמיים, כדי לפעול על הכינים החדשות שבקעו בינתיים מן הביצים (הסבון שלא כמו התכשירים, פועל רק על הכינים ולא על הביצים). חשוב גם להרתיח מסרקות ומברשות בהם נעשה שימוש במהלך הטיפול.